ברוכות וברוכים הבאים: מבוא לתרבות חילונית

עברתן ועברתם כבר את השלבים הראשונים של היציאה. אולי כבר מצאתם עבודה, אולי אתם חורשים למבחנים, או שפשוט יצאתם מהבית לראשונה. אבל אז מגיע הרגע הזה בפינת הקפה או בשיחה עם חברים שבו מישהו זורק משפט על "הנריק איבסן", "המונדיאל" או "אינדינגב" – ואתם מרגישים כאילו הם מדברים סינית.

זה טבעי לגמרי. המאמר הזה הוא לא שער לעולם של חטא וכפירה, אלא הזמנה לדלת פתוחה שמקבלת את כולן וכולם. תרבות חילונית היא לא "אנטי-דת", היא פשוט מרחב ענק של יצירה, דמיון, הומור וזהות שלא נובעים מהמסורת הדתית. בואו נעשה קצת סדר בבלגן.

נקודות עיקריות

• שוק תרבות: חשוב להכיר מראש את ההבדלים בשפה (קללות), בעיסוק במיניות ובנושאי טאבו כדי לא להיבהל כשנתקלים בהם לראשונה.
• שפע של אפשרויות: התרבות נגישה כמעט בכל מקום – מספרים ופודקאסטים ועד שירותי סטרימינג (נטפליקס) ומופעי תיאטרון.
• בניית טעם אישי: אין חובה לדעת הכל ביום אחד. המטרה היא לבחור מה שמעניין אותך ולבנות זהות תרבותית ששייכת רק לך.
• סיוע ותיווך: ארגונים כמו "הלל" ו"יוצאים לשינוי" מציעים סדנאות ובילויים שעוזרים להנגיש את התרבות החילונית בצורה נעימה.

מהי בכלל תרבות חילונית?

תרבות חילונית היא המגוון הרחב של תכנים ואירועים שנוצרים ונחווים בחברה שאינה דתית. היא כוללת ספרים, סרטים, מוזיקה, תיאטרון, ספורט, קומדיה ופודקאסטים. היא משקפת את הספקות והחוויות של החברה החילונית, וזה אומר גם שפה שונה והומור אחר ממה שהכרתם,  ולעיתים גם תכנים שבחברה החרדית נחשבים אסורים או בוטים.

ההבדלים שחשוב להכיר

כשיוצאים לעולם התרבות החילונית, צפויים כמה "שוקי תרבות" טבעיים:

• שפה ישירה וקללות: בסרטים ובספרים תיתקל לעיתים בשפה גסה. זה נחשב חלק מהביטוי החופשי ולא תמיד נועד לפגוע. לעיתים זה פשוט חלק מאופי הדמויות.
• עירום ותוכן מיני: תכנים הכוללים מיניות נפוצים הרבה יותר בקולנוע ובסדרות. זה לא נחשב עניין גדול ברוב החברה החילונית, אך כמובן שאין חובה לצפות בזה.
• נושאים שהיו טאבו: יחסים בין בני זוג, זהות מגדרית, דיכאון, סמים וביקורת על מוסדות הם חלק בלתי נפרד מהשיח התרבותי. לא תמיד תסכימו, וזה בסדר.
• מבחר עצום ובלבול: שפע האפשרויות, שאת חלקן אולי אפילו לא הכרתם, לפעמים גורם לשיתוק. הדרך הנכונה היא להתחיל במה שמעניין אותך ספציפית.

איפה ואיך צורכים תרבות חילונית?

ספרים: חנויות כמו "סטימצקי" או ספריות עירוניות. אופציה נהדרת היא "ספריות הרחוב" (מדפים בגינות או תחנות רכבת) שבהם ניתן לקחת ספר בחינם ולהעביר הלאה. מומלץ להתחיל עם ספרות קלה ונגישה, כמו רומן ישראלי מודרני או סדרת נוער מומלצת.

קולנוע וסדרות: שירותי סטרימינג כמו נטפליקס, דיסני פלוס, יס פלוס או סלקום tv מאפשרים צפייה בכל זמן דרך האינטרנט. יוטיוב מציע תכנים חינמיים כמו קליפים וסדרות רשת. 

הופעות חיות ופסטיבלים: זוהי התרבות בגרסתה העוצמתית והחברתית ביותר. הופעות של זמרים ולהקות מתקיימות כמעט בכל ערב במועדונים כמו הבארבי והזאפה, או באמפי-תיאטראות תחת כיפת השמיים כמו "שוני" או "קיסריה ובפארקים גדולים. פסטיבלים לעומת זאת נמשכים לעיתים יותר מיממה, ומשלבים מגוון הופעות, דוכני אוכל ולינה באוהלים.

מוזיקה: אפליקציות כמו ספוטיפיי, יוטיוב מיוזיק או אפל מיוזיק מאפשרות להאזין למיליוני שירים מכל סגנון שקיים (רוק, פופ, אינדי). השירות ניתן בחינם עם פרסומות, או בתשלום חודשי.

תיאטרון: הצגות בתיאטראות הגדולים (הקאמרי, הבימה) עוסקות לעיתים קרובות בנושאי זהות, חברה ומשפחה שיכולים לגעת בחוויות של יוצאות ויוצאים. לעיתים מתקיימים מופעים חינמיים או בהנחה דרך ארגוני הסיוע.

ספורט: הציבור החילוני צורך ספורט גם כבילוי וגם כתחביב אישי – צפייה בכדורגל, ריצה, חדרי כושר, טיולים, ריקוד ועוד. משחקי ספורט משודרים בערוצים הפתוחים ובאינטרנט. קהילות ריצה או יוגה יכולות להוות גם מסגרת חברתית תומכת.

פודקאסטים (הסכתים): דרך מעולה ללמוד על היסטוריה, פסיכולוגיה וכלכלה בזמן נסיעה, בריצה או אפילו בעבודה. תוכלו להאזין להם בין השאר בשירותי המוזיקה המוזכרים למעלה.