אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך באתר שלנו. בשימוש באתר שלנו, אתה מסכים לשימוש בקובצי Cookie.
הכירו את הסיפור שמאחורי הסרט ‘מסומנת’. הסיפור שלי מתחיל בצפת להורים חוזרים בתשובה, וממשיך בילדות בבני ברק – הייתי ילדה “טובה”, מנומסת, בלב הזרם הליטאי-ספרדי. נקודת המפנה הגיעה בכיתה י’. מורה אחת דרשה שהחצאית שלי תהיה 15 ס”מ מתחת לברך. למרות שהתנגדתי, כופפתי את הראש כדי שלא יסלקו אותי מהסמינר ושלא יפגעו בסיכויים של אחותי להתקבל. התוצאה הייתה חרם שקט, ובפנים משהו בי נשבר סופית. באותו רגע החלטנו, אחותי ואני, לעזוב ולעבור לתיכון דתי בפתח תקווה.
"בזמן הקורונה, התחלתי לחיות חיים כפולים. ראיתי סרטים בסתר וחלמתי על חופש. בגיל 18 הבנתי שאין לי מה להפסיד ויצאתי מהארון הדתי מול ההורים שלי. במשך שנה הייתי לבד במערכה, אבל אז, בתוך הלחץ והקושי בבית, קרה משהו שלא יכולתי לדמיין ההורים שלי ואחים שלי התחילו לעבור תהליך משלהם"
לפני כשנתיים, בערב שישי אחד, זה הכה בי. ישבנו כולנו סביב השולחן. בלי קידוש ובלי “המוציא”, כשאמא הגישה אוכל שחומם רגע לפני על הגז. הסתכלתי על כולם ואמרתי: “וואו, אתם קולטים? אף אחד מאיתנו לא חרדי יותר”. באותו רגע דרמטי הבנו שזהו – כולנו בחרנו בחופש. בתחילת הדרך הרגשתי בדידות. חיפשתי בגוגל ומצאתי את עמותת “הלל – יוצאים לשאלה”. שם הכרתי חברים חדשים.
"היום, 6 שנים אחרי, אני סוגרת מעגל. הפכתי את הכאב והשאלות ליצירה. אני עוסקת בקולנוע והוצאתי כבר שני סרטים שמספרים את הסיפור שלי ועוסקים במורכבות הזו"
אחד מהם הוא הסרט “מסומנת”: בחברה החרדית, בה כל חריגה מסומנת מיד, תמר מוצאת את עצמה תחת עין בוחנת של הסמינר ומשפחתה. ככל שהלחץ גובר, היא נאלצת לקבל החלטה שתשנה את חייה לנצח.
זכיתי להקרין את הסרט שלי ולהרצות בסניפי העמותה שהפכה לי לבית, ולהיות חלק פעיל בקהילה המדהימה הזו.
הטיפ שלי לכל מי שיוצא לדרך:
"תסמכו על עצמכם. דעו שהדעה שלכם רלוונטית וחשובה. יש לכם קול עצמאי – תעמדו מאחורי הבחירה שלכם ואל תפחדו ללכת עם החלומות שלכם עד הסוף.
זה מה שהוביל אותי למי שאני היום."