מהי האוניברסיטה הפתוחה – והאם קשה ללמוד בה

הכירו את האוניברסיטה שתאפשר לכם להתחיל תואר ללא תנאי סף, ואת האתגרים והיתרונות של שיטת הלמידה העצמאית

כיוצאות ויוצאים מהחברה החרדית, הדרך אל הקבלה לתואר הראשון יכולה להיראות לעיתים מאתגרת. כדי להתקבל אל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, אנו נדרשים לרוב להציג תעודת בגרות וציון פסיכומטרי – חומרים לימודיים שרובנו לא קיבלנו אליהם גישה בחינוך החרדי. 

האוניברסיטה הפתוחה מציעה דרך לעקוף את המכשולים הללו: היא מאפשרת לכל המעוניין להירשם ללימודי תואר ללא דרישות סף, ללא מבחני קבלה וללא צורך בבגרויות. אתם יכולים פשוט להירשם ולהתחיל ללמוד. אך יחד עם החופש והגמישות, שיטת הלימוד הזו דורשת מאיתנו השקעה רבה, מחויבות אישית ומשמעת ברזל.

נקודות עיקריות

  • לימודים ללא תנאי סף: אין צורך בבגרויות או פסיכומטרי כדי להתחיל.
  • אחריות אישית: רוב הלמידה היא מרחוק (אונליין), מה שמטיל את האחריות להתקדמות על הסטודנט בלבד. ישנם גם שיעורים פרונטליים ספורים. 
  • גמישות מוחלטת: מאחר שהשיעורים הם מוקלטים, ניתן ללמוד מכל מקום, בכל זמן, ובקצב שמתאים לשילוב עם עבודה או חיים אישיים.
  • תואר יוקרתי: התואר נחשב ומוערך בשוק העבודה ובאקדמיה בדיוק כמו תארים מאוניברסיטאות אחרות, ואף יותר מהם.
  • אתגר המשמעת: היעדר מסגרת עלול להקשות, במיוחד על מי שמתמודדים עם פערי ידע או הפרעות קשב וריכוז.

מהי בעצם האוניברסיטה הפתוחה?

האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד אקדמי המאפשר לימודי תואר ראשון ושני (ואפילו שלישי) ללא דרישת תעודות על לימודים קודמים. בדרך כלל הלימודים בה מתקיימים בשיטת "למידה מרחוק" דרך האינטרנט. מאז הקמתה, עברו בה עשרות אלפי תלמידים שסיימו את לימודיהם בהצלחה.

מאחר שהקבלה אליה גמישה, האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לנו לגשר על פערי ההשכלה מהחינוך החרדי תוך כדי תנועה – ולקחת לימודים משלימים במקביל לקורסים האקדמיים. הלימודים עצמם נעשים בקצב ובזמן של כל סטודנטית וסטודנט, והם קובעים אם ללמוד בבוקר, בערב או באמע הלילה, מה יהיה סמסטר הפתיחה וכמה קורסים הם ילמדו בו.

מי שמתורגל בלימוד גמרא עצמאי במשך שעות, עשוי למצוא את צורת הלמידה של האוניברסיטה הפתוחה מעניינת ונגישה יותר מאחרים

מנעד המקצועות שאפשר ללמוד באוניברסיטה הפתוחה רחב מאוד, כולל לימודי תעודה ולימודי חוץ שניתן לשלב לפי רצונכם. מאחר שהתשלום הוא לכל קורס בנפרד ולא עבור שנת לימודים מלאה, ניתן גם להירשם לקורסים בודדים ללא התחייבות לתואר שלם. זה מאפשר לראות אם שיטת הלימוד מתאימה לכם בעלות נמוכה יחסית.

אפשרות נוספת היא להפוך את האוניברסיטה הפתוחה ל"אפיק מעבר": ניתן להתחיל את התואר בה, ובהמשך לעבור לאוניברסיטה אחרת, שבה הלימודים מתקיימים פרונטלית. זה דורש השקעה רבה וציונים גבוהים בשנה הראשונה, ובניית תוכנית לימודים שתואמת את המוסד שאליו תרצו לעבור.

דברים שחשוב לדעת לפני שנרשמים

  • יוקרת התואר: התואר נחשב מאוד. מעסיקים מעריכים את בוגרי האוניברסיטה הפתוחה כי הם יודעים כמה משמעת עצמית והשקעה נדרשת בתואר כדי לסיימו.
  • ניהול זמן גמיש (אבל לא לגמרי): בתחילה הגמישות רבה, אך בקורסים מתקדמים המטלות הופכות לאינטנסיביות יותר והדרישות של המרצים עולות.
  • הקלטות ומפגשים: רוב השיעורים מוקלטים וניתן לצפות בהם שוב. ישנם גם מפגשים פרונטליים מדי פעם בסניפים בערים מרכזיות ברחבי הארץ. כדאי לבדוק מראש היכן הסניף הקרוב אליכם.

השאלה הגדולה: האם זה קשה?

"קשה" הוא מושג יחסי. כל תואר דורש מאמץ, אך האוניברסיטה הפתוחה דורשת כמות גדולה יותר של משמעת עצמית מברזל וניהול זמנים, וזה לא מתאים לכל אחד.

  • הפרדוקס החרדי: עבורנו, יש כאן שני צדדים. מצד אחד, חוסר בלימודי ליב"ה (אנגלית ומתמטיקה) עלול לעורר תסכול מול רמת הידע הנדרשת, ומהצורך להשלים אותה לבד, בניגוד למשל למכינות או קורסי השלמת בגרויות. מצד שני, מי שמתורגל בלימוד גמרא עצמאי במשך שעות, עשוי למצוא את צורת הלמידה של האוניברסיטה הפתוחה מעניינת ונגישה יותר מאחרים.
  • אז למי זה מיועד? לא רק למחוננים, אלא למי שמסוגל להתקדם גם בלי ש"יושבים עליו". אם אתם אוהבים ללמוד לבד, צריכים לשלב עבודה במשרה מלאה, או יודעים לחלק את הזמן שלכם היטב – זה עשוי להתאים לכם מאוד.

האתגרים והחסרונות (מה שצריך לקחת בחשבון)

  • פערי השכלה: מה שברור מאליו לסטודנט חילוני (כמו בסיס במתמטיקה) עשוי לקחת לכם זמן רב יותר.
  • סכנת ה"מריחה": האפשרות למשוך את הלימודים לאורך שנים רבות עלולה להקשות על ההתמדה והסיום.
  • עייפות מהמסך: למידה מרחוק עלולה להיות מתישה. קשה לשמור על ריכוז מול מחשב במשך שעות, במיוחד אם הסביבה לא "סטרילית". למשל, ללמוד מקצוע בזמן חופשה בתאילנד נשמע אמנם טוב – עד שמנסים לפתור פרבולה כשהילד בוכה בבריכה שבמלון. אגב, זה אתגר עצום שעלול להוציא מריכוז גם אם אתם סולידיים יותר ולומדים מהבית בנחלאות.
  • לקויות למידה וקשב וריכוז: למידה עצמאית מורכבת הרבה יותר עבור מי שמתמודד עם הפרעות קשב. בכיתה פרונטלית המרצה עוזר "להחזיר" אתכם לריכוז, כאן הכל עליכם.
  • חשוב לדעת: אובחנתם? ייתכן שאתם זכאים להתאמות (תוספת זמן, התעלמות משגיאות כתיב). כדאי לפנות למרכז לאבחון לקויות למידה של האוניברסיטה הפתוחה.
אפשר להפוך את האוניברסיטה הפתוחה לאפיק מעבר: להתחיל את התואר בה, ואז לעבור לאוניברסיטה אחרת שבה הלימודים מתקיימים פרונטלית

האם זה בשבילי?

עבורנו, יוצאות ויוצאי החברה החרדית שיצאו לדרך חדשה וחופשית, כל דבר הוא אפשרי – ובוודאי שגם תואר אקדמי. השאלה היא רק מהי הדרך הנכונה להגיע אליו: האם במסלול של השלמת בגרויות או מכינה, ואחריהן לימודי תואר באוניברסיטה "רגילה", או לצלול ישירות אל המים העמוקים באוניברסיטה הפתוחה. כאן עולות ההעדפות האישיות של כל אחת ואחד. זכרו שאין דרך אחת שהיא נכונה: יש כמה דרכים להגיע אל יעד, ועליכם למצוא את זו שנכונה עבורכם ומתאימה לקצב האישי וליכולות שלכם.

לכן, בבואכם להירשם לאוניברסיטה הפתוחה, שאלו את עצמכם בכנות:

  1. האם אני מאובחן בהפרעת קשב וריכוז? (אם כן, סביר שהלימודים במתכונת הזו יהיו קשים ומתסכלים עבורכם)
  2. האם למקצוע שאני רוצה יש דרישות במתמטיקה או אנגלית שיש לי את הרקע עבורן (או יכולת להשלים)?
  3. בכמה זמן אפשר ללמוד את הנושא שאני רוצה?
  4. האם אני מעדיף ללמוד לבד או זקוק לחברת מרצה וחברים כדי להתרכז?
  5. האם אני טוב בניהול זמנים ותעדוף משימות לאורך זמן?
  6. האם אני מסוגל לייצר לעצמי "בועה" שקטה ללמידה בבית?

הצעד הבא

כיוצאות ויוצאים, כל צעד לעבר האקדמיה דורש מאיתנו אומץ והשקעה מיוחדת בגלל נקודת הזינוק השונה שלנו. האוניברסיטה הפתוחה היא כלי רב עוצמה שפותח דלתות ללא מבחנים מקדימים, אך היא רק אחד מהמסלולים שבהם אנחנו יכולים לבחור. לא משנה באיזה דרך תלכו, עצם הבחירה ללמוד ולקחת אחריות על עתידכם היא כבר הישג אדיר. אנחנו מאמינים בכן ובכם, גאים בדרך שאתם סוללים לעצמכם ומאחלים לכם המון הצלחה ולימוד פורה ומעשיר!

אנחנו דואגים לעדכן את התוכן כל הזמן, אך ייתכן שנפלו טעויות. מצאתם טעות או מידע לא נכון? כתבו לנו

סיפורי השראה בתחום