איך להתקבל לאקדמיה בלי תעודת בגרות

כבוגרות ובוגרי החינוך החרדי, אנחנו מגלים לעיתים קרובות ש"דרך המלך" לאקדמיה חסומה בפנינו ללא תעודת בגרות. אבל, למרות תחושת ההחמצה, חשוב לזכור ששערי האוניברסיטאות והמכללות לא באמת ננעלו. תעודת הבגרות היא אולי הסטנדרט המקובל בישראל, אבל עבורנו היא לא האפשרות היחידה. אז לפני שרצים להירשם למכינה קדם-אקדמית (מסגרת המכינה אותנו ללימודים גבוהים) או לקורס השלמת בגרויות, שווה גם לבדוק אם כבר יש לכם ביד כרטיס כניסה אחר.

במאמר זה נסקור את ארבעת "הדרכים העוקפות", שמאפשרות לנו להשתלב בלימודים אקדמיים על בסיס הידע והיכולות שכבר צברנו או דרך מסגרות גמישות יותר. כן, אנחנו לא חייבים לחזור לספסל הלימודים להשלמות אם אחד מהאפיקים החלופיים מתאים יותר למסע האישי שלנו.

נקודות עיקריות

• מהם האפיקים החלופיים? מדובר בבחינות, תעודות או קורסים שפוטרים אותנו מהצורך בתעודת בגרות בתנאים מסוימים.
• התאמה אישית: אלו מסלולים שפתוחים לכולם, אך הם מועילים במיוחד עבור יוצאות ויוצאי החברה החרדית שמחפשים נתיב קבלה מהיר לאקדמיה.
• ארבעת האפיקים המרכזיים: תעודת סאלד בשילוב תעודת סמינר, תעודת הנדסאי, לימודים באוניברסיטה הפתוחה או "אפיק מעבר".
• חשוב לבדוק: רוב המסלולים דורשים ציון פסיכומטרי או עמידה בתנאים נוספים של המוסד האקדמי.

ארבעת האפיקים החלופיים

1. תעודת סאלד ("חוצים") – אפיק זה רלוונטי כיום בעיקר עבור נשים. אם יש לך תעודת סאלד (בחינות החוץ המקובלות במוסדות החרדיים) בשילוב תעודת "מורה בכירה" מהסמינר, תוכלי להתקבל ללימודים ללא בגרות בכל המוסדות האקדמיים. אם ברשותך תעודת סאלד בלבד, ישנן תוכניות ייעודיות כמו "מובילים "או "ראשונים" באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן המאפשרות קבלה על בסיס זה, בכפוף לתנאים נוספים. חשוב לזכור שהתעודה מחליפה רק את הבגרות, ובדרך כלל עדיין תצטרכי להציג ציון פסיכומטרי.
2. תעודת הנדסאי – מי שברשותם תעודת הנדסאי מוכרת מטעם מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע), יכולים להשתמש בה כחלופה מלאה לתעודת בגרות לצורך קבלה לתואר ראשון. הקבלה מתבססת על הציונים שהשגתם בלימודי ההנדסאי, אך גם כאן, לרוב תידרשו לעמוד בדרישות הפסיכומטרי של החוג המבוקש.

3. לימודים באוניברסיטה הפתוחה – האוניברסיטה הפתוחה היא המוסד האקדמי היחיד בישראל שמאפשר לנו "לקפוץ למים" ללא שום תנאי קבלה. אין צורך בבגרות או בפסיכומטרי כדי להתחיל ללמוד. זו הזדמנות מצוינת להתחיל ללמוד מיד, אך היא דורשת משמעת עצמית גבוהה מאוד ויכולת למידה עצמאית. הסטנדרטים האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה גבוהים, ויהיה עלינו להשלים פערים תוך כדי תנועה כדי לעמוד בדרישות הקורסים. אחד היוצאים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה שיתף אותנו בחוויה שלו: "כשיצאתי, הלימודים נראו לי כמו הר גבוה בלתי עביר. רק אחרי שטעמתי ולמדתי קורס אחד באוניברסיטה הפתוחה, הבנתי במה מדובר ואפילו נהניתי. קורסי 'טעימה' יכולים להיות מקפצה להמון יוצאות ויוצאים שהמילה אקדמיה נראית להם גדולה מדי". המסר כאן ברור: אפשר לפרק כל משימה גדולה לצעדים קטנים וברי-ביצוע. לא בטוחים שאתם מתאימים ללימודים אקדמיים? קחו קורס אחד ותגלו.
4. אפיק מעבר לאוניברסיטאות אחרות – גם אם אתן ואתם לא מתכננים לסיים תואר שלם באוניברסיטה הפתוחה, היא יכולה לשמש כקרש קפיצה. שש האוניברסיטאות המובילות בישראל (העברית, תל אביב, חיפה, בן-גוריון, הטכניון ובר-אילן) מציעות "אפיק מעבר". זהו מסלול שבו מתחילים ללמוד קורסים ספציפיים בפתוחה, ואם עומדים בציונים הנדרשים (שלרוב הם גבוהים למדי), ניתן לעבור להמשך התואר באוניברסיטה אחרת על סמך הציונים הללו בלבד, ללא צורך בבגרות. זהו נתיב תובעני שדורש תכנון מדויק של תוכנית הלימודים בהתאם לדרישות המוסד אליו תרצו לעבור.האתר של האוניברסיטה הפתוחה מפרט את אפיקי המעבר לכל אוניברסיטה ולכל חוג בצורה נוחה וברורה, כולל הציונים הדרושים.