נתקלתם במילה לא מוכרת? מילון צה"ל המלא

האגף בצה"ל שאחראי על כל מה שקשור למודיעין – איסוף מידע, ניתוח שלו, והבנה של מה קורה בצד השני.
מתאים מאוד לבעלי ראש אנליטי, יכולת למידה גבוהה, דיסקרטיות ויושרה.
אם היית מהחבר’ה שיודעים ׳לקרוא בין השורות׳ בגמרא או להבין דברים לעומק – תרגיש כאן בבית.

שם כולל לכל סוגי הנשק, התחמושת, והרכיבים שקשורים בלחימה – כמו נשק, כדורים, רימונים וכו’.
חיילים שעוסקים באמל"ח אחראים לבדוק, לתחזק ולנהל ציוד לחימה. כמו גבאי המטפל בבית הכנסת ודואג שכל ספר תורה יהיה במקומו ובמצב תקין, כך האחראי על אמל"ח דואג שכל כלי נשק יהיה תקין, בטוח ומוכן לשימוש.  

שמירה והגנה על מקום מסוים – לרוב יישוב, אך יכול להיות גם בסיס, שטח פתוח, או גבול.

המקום בבסיס שבו מקבלים את כל הציוד האישי – מדים, נעליים, קסדה, שמיכות ועוד.
האפסנאי הוא כמו גבאי האחראי על חלוקת ה׳כיבודים' בישיבה – דואג שלכל אחד יהיה את מה שהוא צריך כדי לתפקד בשטח. אם אתה אוהב סדר, רשימות ו"מי קיבל מה", אתה תתאהב בתפקיד הזה.

השלב שאחרי הטירונות. לומדים איך לתפקד תחת תנאים קשים יותר, מתמקצעים בתפקיד שלך, ונהיים חיילים מבצעיים.

המשרד שמטפל בכל ענייני כוח האדם בצבא – שיבוצים, תנאים, קידומים, בעיות אישיות.
אם יש לך שאלה כמו "למה לא קיבלתי מה שביקשתי?", אכ"א הם הכתובת.

כל מה שקשור למחשבים, מערכות קשר ורשתות בצבא.
אם אתה בקטע של טכנולוגיה ומחשבים, זה המקום בשבילך.

המקום הראשון שתפגוש בצה"ל. שם "מתחיילים" – כלומר, מקבלים תעודת חוגר, ציוד ראשוני, חיסונים, מדים, ולעיתים גם שיבוץ.

התחנה הראשונה אחרי הבקו"ם. כאן עוברים את שלב הטירונות – לומדים להיות חיילים.
אם היית שואל בחור חרדי, הוא היה אומר שזה "שיעור א'" של צה"ל. כולם חדשים, עוד לא מכירים את השפה, ומחפשים על מי להישען.

מבחן כושר המסכם את ההכשרה – כולל ריצה, זחילה, קפיצות ומכשולים.
כמו "בחינה על מסכת" – רק שכאן בודקים את הגוף ולא את הראש, ואם אתה שובר שיניים – זה לא בגלל קושיה של תוספות אלא בגלל קיר טיפוס.

מקום ההכשרה ללוחמי חיל הרגלים. כאן לומדים כל מה שחייל רגלי צריך לדעת – ירי, תנועה בשטח, ניווטים ועוד.
אם היית "לוחם סוגיות", עכשיו אתה לוחם שטח. הדף היומי מוחלף בדילוגי לילה.

הכשרת לוחמים וחיילים בתחום ההנדסה הקרבית – חבלה, פתיחת צירים, פיצוצים.
במקום ללמוד לבנות סוכה – בונים ומפרקים גשרים, מתמחים במוקשים ובמעברים מורכבים.

מידע שאין עליו הגבלת ביטחון – מותר לפרסום.
על נושא שהוא 'בלמ"ס' אפשר לדבר בחופשיות בסופ"ש. על כל נושא אחר, עדיף לשמור על שתיקה.

שמירה על הגבולות והיישובים – לא מלחמה, אבל אחריות יומיומית בשטח.
אם מישהו ישאל אותך למה אתה שומר בשתיים בלילה, תענה שזה 'הכולל לילה' של החיילים.

מקום שבו לומדים תפקידים בצבא – לאו דווקא קרביים. יש בה"ד לנהיגה, מחשבים, מודיעין וכו׳.

בסיס של חיל האוויר. לא כולל רק טייסים אלא גם טכנאים, בקרים, ואנשי מודיעין ותחזוקה.
זה לא כולל רק את מי שטס, אלא גם את אלה שבונים את הכנפיים ומנווטים מאחורי הקלעים.

השלב הבא אחרי הטירונות. מתאמנים ברמה חטיבתית, ומתקדמים להכשרה מעמיקה יותר.
אם בט"ר זה שיעור א', בא"ח זה כבר שיעור ב'.

תחום שמוודא שלא מדליפים מידע צבאי – לא בטעות ולא בכוונה.
ה"משגיח" של הסודות. אל תדבר על מה שלא צריך – אפילו לא בוואטסאפ.

הכשרה ללוחמים בטנקים – נהגים, תותחנים ומפקדים.

ימי מחלה בבסיס שניתנים על ידי רופא. בזמן הזה החייל חייב להישאר בבסיס, אך הוא פטור מכל פעילות צבאית – שמירות, מסדרים, אימונים או תורנויות.

הכשרה של חיילים לתפקידים טכנולוגיים – תכנות, אבטחת מידע וסייבר.

ימי מחלה בבית שניתנים על ידי רופא. זאת לעומת "בי"תים" שהם ימי מחלה שניתנים בבסיס (ע"ע).
אם בישיבה זה היה "יום מחלה" מהכולל, בצה"ל זה גימלים. אבל אל תתבלבל – גימלים לא לוקחים כי "לא בא לי היום ללמוד"…

יחידה צבאית שמורכבת ממספר פלוגות. כלומר, קבוצה גדולה יחסית של חיילים שעובדים יחד תחת מפקד אחד.
אם נחשוב במונחים ישיבתיים – הגדוד הוא כמו 'ישיבה גדולה', הפלוגות הן ה'שיעורים' (שיעור א', ב', ג'), והמג”ד (מפקד הגדוד) הוא 'ראש הישיבה'.

יחידת סיור מובחרת בתוך החטיבה. תפקיד הגדס"ר הוא איסוף מודיעין ותצפית – לראות את האויב לפני שהוא רואה אותנו.
כמו הבחור ההוא שתמיד "קולט מה הולך" לפני כולם. כאן זו תכונה נדרשת, רק בשטח ועם נשק.

פקודות הצבא מחייבות את החיילים לעמוד בסטנדרטים מסוימים של נראות. כפי שאומר הרס"ר – "להיראות כמו חייל".

זה כולל את צחצוח הנעליים, אשר לא באמת נאכף ביומיום, ומשמש יותר לצורך הקניית הרגלים טובים בשלב הטירונות, ולאחר מכן – להופעה מכובדת ביציאה הביתה או בטקסים.

לגבי הגילוח – במשך שנים היה גידול זקן ללא אישור מהצבא עבירת משמעת. אך לאחר מאבק ציבורי נרחב של החיילים המזוקנים, השתנו פקודות צה"ל, וכיום ניתן לקבל אישור לגדל זקן העומד בתנאים מסוימים של נראות ואורך. את הפירוט המלא תמצאו באתר צה"ל.

מבחן פיזי ומנטלי שנמשך כמה ימים, שבו בוחנים מועמדים ליחידות מובחרות. לא רק כושר חשוב – אלא גם התמדה, עבודת צוות ועמידה בלחץ.
תחשבו על זה כמו על "קבלה לישיבה חשובה", בצבא זה מבחן סינון ליחידות נחשבות – רק שבמקום מבחן על הסוגיא, אתה רץ ומזיע.

תחנת הרדיו של צה"ל. משדרים בה גם חיילים וגם אזרחים אנשי מקצוע, והיא אחת התחנות הגדולות בישראל.
כן, חיילים מקריינים חדשות, משדרים מוזיקה, ואפילו עורכים תכניות תרבות. אם חלמת להיות שדרנית או שדרן רדיו – זו הדרך שלך להתחיל עם מדים.

קיצור של "דואר צבאי" – לכל חייל בצה"ל יש כתובת שמתחילה במילים "דואר צבאי" ובמספר ייחודי. זוהי לא ממש כמו כתובת רגילה (רחוב, עיר וכו’), אלא קוד פנימי של הצבא שמאפשר לשלוח מכתבים וחבילות לחיילים בבסיסים שונים, גם כשלא חושפים איפה הם נמצאים בדיוק.
תחשוב על זה כמו על "כתובת סמויה", שמשמשת לשמור על ביטחון היחידה. 

ציון שנקבע לפי מבחנים בצו הראשון. הדפ"ר הוא אחד הנתונים שמשפיעים על השיבוץ בצבא – בעיקר לתפקידים טכנולוגיים, מודיעיניים או פיקודיים. זה אחד הנושאים שיותר חשוב להכיר לפני הגיוס וגם כדאי להתכונן אליהם מראש. קראו עוד כאן.
אם בישיבה העריכו אותך על “יכולת פלפול״, כאן זה על הבנה, לוגיקה ומהירות חשיבה. זה לא אומר מי אתה, רק מה פוטנציאל הלמידה שלך.

מונח שמתאר את המרחק (הלא פיזי) בין חייל לקצין – שמירה על כבוד, פורמליות והבדלי תפקידים.
רמת הדיסטנס תלויה בשלב השירות – בטירונות, המפקדים לרוב אפילו לא יחייכו ליד החיילים, אבל בהמשך הדרך הקשיחות משתחררת.
זה לא אומר שאין קרבה בכלל, זה כמו ההבדל בין רב לבחור – אפשר לצחוק, אבל כשהרב נכנס לדרשה, אתה קם. גם בצבא, כשמפקד נכנס – אתה עומד.

כשחייל לא מרגיש טוב ומקבל אישור להגיע למרפאה, הוא עושה "דיווח 8".
במילים פשוטות – אתה לא מדווח למשגיח, אלא למרפאה.
כמו כשבישיבה היית הולך לקופת חולים על חשבון הזמן של השיעור כללי – רק שכאן זה ממוסד, עם טופס וחותמת.

האחראי על כל מה שצה"ל אומר לתקשורת – הודעות לתקשורת, דוחות, אישורי פרסום.
אם אתה רואה כתבה על מבצע, או הודעה רשמית של הצבא – הן הגיעו מדו"צ.

מצב שבו מועד הגיוס נדחה – מסיבות רפואיות, אישיות, לימודיות או אחרות. הדח"ש ניתן על ידי לשכת הגיוס, ולפעמים צריך לבקש אותו מראש עם מסמכים מתאימים.
אם אתה מקבל דח"ש, זכור שזהו לא ביטול גיוס, אלא רק דחייה. כמו כשאתה מבקש מראש הישיבה לדחות את המבחן בשבוע – אתה עדיין עושה אותו, רק אחר כך.

שם וסמל המציינים את מקומו של החייל במערכת ההיררכית הצבאית. הדרגות נעות בין טוראי (חייל שזה עתה התגייס) לרב-אלוף (הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל השייכת לאדם אחד בלבד – הרמטכ"ל). קראו עוד על דרגות צה"ל כאן.

כל תהליך שבו לומדים תפקיד צבאי – לוחמה, מחשבים, קשר, רפואה ועוד.
כמו מסלול לימוד לדיינות – אבל כאן אתה מקבל כלים להיות חייל.

הליך רפואי שבו הפרופיל הרפואי (ע"ע) שלך משתנה – למשל בעקבות פציעה, בעיה רפואית או נפשית.
אם בפנימייה קיבלת פטור מתורנות מסוימת – בצבא זה יכול להשפיע על סוג השירות שתקבל.

אישורים רפואיים שמקנים לחייל הקלה מסוימת בשירות – למשל נעליים מיוחדות, פטור ממשקפי מגן וכו’.
כמו תלמיד שמקבל "התאמה" בלימודים, רק שכאן זו התאמה פיזית לתנאי השירות.

רמות גישה או אישורים – למחשבים, למסמכים, או לפעולות מסוימות.
כמו תלמיד שיש לו מפתח לחדר ספרים סגור, יש כאלה שמותר להם לגשת לדברים שרוב החיילים אסור.

הכינוי הכללי לחייל בשירות סדיר, כלומר חייל רגיל (לא קצין ולא מילואימניק). השם עבר גם לתעודת החוגר – תעודת הזהות הצבאית שכל חייל מקבל עם גיוסו.
בצבא, אתה לא "בחור", לא "הבן של", ולא "אחיין של" – אתה חוגר. כמו שיש בחורי ישיבה ויש רבנים, בצה"ל יש חוגרים ויש קצינים. כדי לדעת עוד על התפקידים בצה"ל, קראו את המאמר שלנו.

החייל שאחראי על מתן עזרה ראשונה לכל החיילים בפלוגה – מהכאב ראש הכי קטן ועד לפציעות בשטח.
אם בפנימייה בישיבה היה את המדריך שיודע לתת עצה, להביא אקמול ולהרגיע – כאן זה מקצוע. הוא לא רק עם תיק, הוא עם שליחות.

רמה אחת מעל החופ"ל – אחראי על הרפואה של כל הגדוד.
אם החופ"ל הוא כמו ה'מדריך' של ה'שיעור' (הפלוגה), החוג"ד הוא כמו ה'משגיח קטן' שמלווה את כל הישיבה (הגדוד).

קיצור שגור לחיילים שהם לא מפקדים.
כמו בחור ״רגיל" בישיבה – לא ר"מ, לא משגיח, לא צוות – פשוט אחד מהחבר’ה. בנוסף, הכינוי 'חפ"ש' משמש לעיתים כסלנג לאדם עם 'ראש קטן' שלא לוקח אחריות, לכן חשוב לשים לב להקשר.

הכוחות הלוחמים שמבצעים את הפעילות הקרקעית – הולכים ברגל, נכנסים לשטח, נלחמים פנים אל פנים.
כמו שיש לוחמה בים או באוויר, החי"ר זו הלוחמה על הקרקע. הכי בסיסי, הכי ראשוני, הכי קשוח.

הגוף שמרכז את כל המודיעין בצה"ל – איסוף מידע, פענוח, ניתוח ותכנון.
בדיוק כמו שבישיבה יש את הבחורים ה"עמוקים" שתמיד יודעים מה קורה, רק שכאן זה מגיע עם סיווג ביטחוני. 

כל המערכת הרפואית של צה"ל – מרופאים צבאיים, דרך מרפאות, חובשים ועד בתי חולים צבאיים.
תחשוב על זה כמו קופת חולים, אבל עם מדים. ואולי גם קצת יותר תורים.

תקופה שלפני הגיוס, שבה החייל כבר עבר את הצו הראשון וקיבל תאריך גיוס, אבל עדיין לא התגייס בפועל. לפעמים כוללת הכשרות מקדימות, השתתפות ביום סיירות, גיבושים, או זמן התארגנות אישי. שימו לב שהצירוף ת"ש (ע"ע) נפוץ הרבה יותר ובעל משמעות שונה לחלוטין.

זה קצת כמו בין מוסדות – אחרי סיום הישיבה, לפני תחילת הכולל. אתה בדרך, אבל עדיין לא בפנים.

שלב ההכשרה הבסיסי שכל חייל עובר – לימוד משמעת, תפעול נשק, כושר גופני, סדר צבאי ועוד.
כמו שיעור א' בישיבה – רק עם קימה ב־5:30, נעליים גבוהות ומפקדים שאומרים לכם מה לעשות. קראו עוד על כך פה.

ראשי תיבות של "מיון, איתור והתאמה" – יום מבחנים והתרשמות שנועד לבדוק מיומנויות וכישורים כמו זיכרון, הבנה טכנית, תקשורת בין-אישית ועוד. בסיום היום מתקבל ציון שמשפיע על השיבוץ לתפקידים שונים (בעיקר תומכי לחימה ומנהלה).
אם בצו הראשון בודקים אותך ״על הנייר״, ביום המא"ה בודקים אותך בפועל.

בסיסים או מחלקות שיש בהם ציוד צבאי – מדים, אוהלים, ציוד לוגיסטי וכדומה.
אם בישיבה יש אוצר ספרים עם עשרות עותקים של "קצות" ו"שערי תשובה", בצבא יש מחסן עם קסדות, שמיכות ונעליים.

מרפאה בבסיס חיל האוויר – שם מקבלים טיפול, חיסונים או בדיקות רפואיות.
כמו מרפאת קופת חולים – רק שפה הרופא והאחות לובשים מדים.

יחידה שפועלת בשטח (שדה), אך הכוונה לרוב היא ליחידה שאינה עורפית. לא תמיד לוחמת, אבל בהחלט לא משרדית.
כלומר, אתה לא יושב במזגן כל היום, אבל גם לא מסתער על יעד. איפשהו באמצע.

כינוי למפגש או תדריך שבו מבהירים נהלים, תפקידים, הוראות או תיאומים בין כמה אנשים או גופים. הביטוי הזה שגור מאוד גם באזרחות.
כמו ישיבת צוות בסמינר, רק בפורמט צבאי.

המונח המתאר את הרגע שכולם מחכים לו – סוף שבוע, חופשה או שחרור זמני מהשירות.
אם יש לך "יציאה", אתה חוזר הביתה עם מדים ותיק מלא כביסה.

ימים שבהם אסור או מותר לצאת הביתה.
ימים סגורים – נשארים בבסיס.
ימים פתוחים – יש אישור יציאה.
כמו זמן קיץ לפני שבועות בישיבה – אין יציאות, רק חברותות ושיעורים.

הכובע הצבאי שמקבלים אחרי סיום מסלול הכשרה, והוא בצבע של החיל שבו משרתים – חי״ר, שריון, מודיעין, חיל הים וכו'.
בדיוק כמו שכובע קנייטש, ספודיק או שטריימל מספרים לאיזה פלג אתה שייך, גם הכומתה מספרת לאיזה חיל אתה שייך בצה"ל. את הכומתה מקבלים בסופו של מסע כומתה – הליכה שנמשכת לילה שלם, והיא אחד מרגעי השיא בשירותו של כל חייל.

לצבא יש מערכת חוקים, בתי משפט, וגם כלא משלו. חיילים שעברו עבירות משמעת חמורות נשלחים לכלא הצבאי. חוויה לא נעימה, אבל רחוקה שנות אור מהכלא האזרחי ולרוב מסתכמת במספר שבועות או חודשים בודדים לכל היותר.

מצב שבו חיילים נדרשים להיות מוכנים לפעולה מיידית – בין אם מדובר בשמירה, תרגיל או מענה לאירוע.

קבוצת חיילים בתוך פלוגה. נמצאת תחת פיקודו של מ"כ (ע"ע).
לא הכיתה שאתה מכיר עם לוח וגיר – אלא כיתה מבצעית: 6–12 חיילים שפועלים יחד.

משה דיין אמר פעם שכל אזרח ישראלי הוא חייל, הנמצא בחופשה של 11 חודשים בשנה. 

ישראל היא מדינה קטנה, ועיקר הכוח הצבאי שלה בעיתות מלחמה מבוסס על מילואימניקים – אזרחים המתייצבים לדגל בעת הצורך. בשגרה, המילואימניקים מסייעים לצבא הסדיר בשמירות, וגם משתתפים באימונים כדי לשמור על כשירות לעת חירום. 

לכן, כל חייל ששוחרר מצה"ל (אלא אם קיבל פטור) מחוייב גם בשירות מילואים – התייצבות לשירות צבאי זמני מפעם לפעם. 

כל נער או נערה שקיבלו צו ראשון ועדיין לא התגייסו.
כמו בחור שיצא לשידוכים – עוד לא בפנים, אבל כבר "על הכוונת".

האחראי הישיר על החיילים בטירונות – מלמד, מחנך, מעביר אימונים. לרוב בדרגת סמל או סמל ראשון (קראו עוד על דרגות בצה"ל כאן).
המקבילה הצה"לית למדריך בפנימייה של ישיבה קטנה. יש כאלה שמתחברים אליו – ויש כאלה שפוחדים ממנו.

מפקד מחלקה הוא תפקיד הקצונה הזוטר ביותר, והוא אחראי על כ – 3-4 כיתות. לרוב בדרגת סג"מ (סגן-משנה) או סגן.

האחראי על כל הפלוגה – עשרות חיילים תחתיו. לרוב בדרגת סרן או רב-סרן (רס"ן).
אם המ"כ הוא המדריך – אז המ"פ הוא המשגיח. אתה רואה אותו פחות, אבל כשהוא מדבר, כולם בשקט.

מפקד כל הגדוד – קצין בכיר שאחראי על כל הפלוגות שמתחתיו. לרוב בדרגת סגן-אלוף (סא"ל).
במושגים של עולם התורה הוא כמו ראש הישיבה.

מפקד בכיר שאחראי על כמה גדודים יחד. לרוב בדרגת אלוף-משנה (אל"מ).
כמו מנהל רוחני של רשת כוללים. אין הרבה כמוהו, והוא מתווה דרך.

ההנהגה הבכירה ביותר של צה"ל – כולל הרמטכ"ל, סגנו וראשי החילות.
כמו מועצת גדולי התורה של הצבא – מקבלים החלטות, מנווטים מדיניות ושולחים הוראות לשטח.

האחראי על צוות טנק – מנהיג את שלושת אנשי הצוות תחתיו.

קצין בפלוגת מפקדה, שעוסק בתחומי קשר, לוגיסטיקה, מנהלה או מודיעין ברמת הגדוד.

חייל בוגר קורס פיקודי שהוא בעל סמכות לתת פקודות – מבלי להיות בדרגת קצין. גם נושאי תפקידים מקצועיים ולא פיקודיים עשויים להיקרא כך – למשל, מש"קית ת"ש או מש"ק דת.

האחראי על כל מה שקורה בבסיס – לוגיסטיקה, משמעת ושגרה. לרוב בדרגת סגן אלוף או אלוף משנה.

מי שאחראי על אימוני הכושר של החיילים. בנוסף, כך נקראים לרוב גם האימונים עצמם. ("תחליף בגדים, יש מד"ס").
אם המשגיח דואג לנשמה – המד"ס דואג לשרירים. והאמת? לפעמים זה אותו דבר.

הגרסה הנשית של המד"ס – לרוב אחראית על אימונים גם ביחידות מעורבות.

יחידת הדגל של עולם התכנות בצה"ל. משם יוצאים מפתחים, אנשי סייבר ומומחי טכנולוגיה.
אם היית בחור שמתעסק במחשבים אחרי הסדר, כאן תרגיש בגן עדן דיגיטלי.

היחידה שאחראית על גיוס, מיון ושיבוץ של כל המלש"בים – משלב הצו הראשון ועד הגיוס בפועל.
אם הצבא הוא ישיבה – מיט״ב היא המזכירות. מתזמנים, מזמנים, ונותנים תשובות (לפעמים).

אימוני ירי – לומדים להשתמש בנשק, לפגוע במטרות ולשמור על בטיחות.
כמו שיעור נהיגה – רק עם נשק במקום הגה והרבה יותר אדרנלין.

אחראית על אכיפת חוקי הצבא – תנועה, משמעת ומעצרים.
כמו משגיח שבודק אם הגעת לסדרים.

חוקרים מקרים חמורים בצבא – גניבות, תקיפות ועבירות חמורות.
המקבילה הצה"לית לבילוש של משטרת ישראל. עדיף לא להכיר מקרוב.

המספר שמלווה כל חייל מהיום הראשון עד לשחרור – כמו תעודת זהות צבאית.

מכשיר שמאפשר תקשורת בין חיילים בשטח – לרוב בשימוש מבצעי או תרגולי.
כמו ווקי-טוקי של ילדים, רק שפה אתה לומד לא לדבר בלי אישור.

תהליך ההכנה לפני ביצוע משימה – כולל קבלת פקודה, איסוף ציוד, תכנון, תדרוך ותיאומים.
תחשוב על זה כמו על ערב שבת – קונים מצרכים, מנקים, מחלקים תפקידים – הכול כדי להגיע מוכנים לרגע האמת. ההבדל? בצבא אם שכחת משהו, אז זה לא "לא יהיה מספיק קוגל״, זה עלול לעלות ביוקר.

כשהחייל לא מגיע לבסיס או לפעילות צבאית – בלי אישור. נפקדות הנמשכת לתקופה ארוכה מוגדרת כ'עריקות' (ע"ע) שהיא כבר עבירה חמורה, אך נדירה מאוד.
אם בישיבה היית 'מתחמק לקפה' באמצע הסדר, בצבא קוראים לזה נפקדות. ההבדל הוא שכאן יש לזה רישום, השלכות, ושיחת בירור עם המפקד.

המקום שבו מאחסנים את הנשק האישי של החיילים.

רשימת כל החיילים, המפקדים והציוד שמשתתפים במשימה מסוימת.
כמו חלוקת תפקידים לקראת שבת בישיבה – מי מבשל, מי קונה, מי מנקה ומי אחראי על הזמירות. רק שכאן זה מי נוהג, מי יורה, מי נותן פקודות ומי סוחב את הקשר.

משימה שבה חיילים יוצאים לשטח כדי לצפות, לבדוק, ללמוד ולהבין מה קורה – בעיקר בשטח אויב או בשטח לא מוכר.

הקצין שמסייע למח"ט (מפקד החטיבה) בניהול השוטף – לפעמים אחראי על צדדים מבצעיים, לפעמים על ארגון ולוגיסטיקה.

יד ימינו של המג"ד. אחראי לעזור, לפקד, להחליף את המג"ד כשצריך, ולנהל חלק מהתהליכים בגדוד.

קריאת הקרב של כל חייל, המבטאת את הקושי והציפיה לסוף השירות (או אפילו לסוף המסע המפרך). התשובה המסורתית של חיילים ותיקים היא: ״עד שתשתחרר!״.
כמו השאלה הנצחית של בחור בשיעור א׳ באמצע ׳זמן חורף׳ ארוך: ״מתי כבר מגיע בין הזמנים?״. זו קריאת ייאוש שהיא גם דרך להתחבר לחבר׳ה שמרגישים בדיוק כמוך.

מתן טיפול ראשוני ומיידי במקרה של פציעה או מחלה – כמו חבישה, עצירת דימום, החייאה בסיסית וכדומה. בצבא, כל חייל לומד עקרונות בסיסיים של ע"ר כבר בטירונות.

מצב שבו לא מאשרים לחייל לצאת הביתה בזמן – לרוב כעונש על עבירה משמעתית. לעתים נקרא בהתאם למידת העיכוב – "שעה ביציאה" / "יום ביציאה".
כמו כשהמשגיח מחזיק אותך אחרי הסדר לשיחה, אבל פה זה גורם לך להחמיץ שבת בבית.

עריקות מוגדרת כ"היעדרות מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא". על פי החוק, היעדרות בלתי מאושרת של מעל 21 ימים רצופים תיחשב כעריקות, שיש לה השלכות משמעותיות הרבה יותר מנפקדות (ע"ע), לעתים אף פליליות. לא מומלץ.
גם אם קשה מאוד, חשוב לזכור שתמיד יש כתובות בצבא שניתן לפנות אליהן לעזרה (מש"קית ת"ש, קב"ן) לפני שמגיעים למצב כזה.

מספר (בין 21 ל־97) שמבטא את מצבך הרפואי והנפשי. ככל שהוא גדול יותר, כך הכשירות לשירות קרבי גדולה יותר. הפרופיל נקבע כבר בצו הראשון, ומשפיע על אילו תפקידים תוכל לקבל. לקריאה נוספת לחצו כאן.
כמו ציוני קבלה לישיבה – רק שכאן זו מערכת רפואית שמחליטה אם אתה מתאים להיות "לוחם", "מתכנת", או "ג'ובניק".

הוראה רשמית ומחייבת שניתנת על ידי מפקד – וצריך לבצע אותה. נקודה.
בדיוק כמו "הלכה למעשה" של הפוסקים – אין כאן "אני חושב ש…" או "לא מסתדר לי". יש פקודה – ויש ביצוע.

כמות הזמן שחייל כבר משרת בצבא. ככל שיש לו יותר פזם – הוא נחשב יותר ותיק.
כמו בחור מ״ועד שישי״ – הוא מכיר את הסדרים, יודע איפה להסתתר מהמשגיח, ויש לו את המבט של "כבר ראיתי הכל".

יחידה מובחרת בתוך חטיבה לוחמת, שמתמחה בתצפיות, מעקבים והבנה של השטח לפני כולם.
הבחורים שחושבים קדימה, פועלים בשקט, ומופיעים לפני שמישהו בכלל יודע שהם שם.

היחידה שאחראית על הקשר – תקשורת מוצפנת, מכשירי קשר, מערכות שליטה ובקרה.
אם בישיבה יש את זה שכולם עוברים דרכו כדי לדבר עם הר"מ – פה הם ממש מנהלים את הקווים.

פלוגה שנועדה להוביל את הגדוד במשימות קרביות – בקו הראשון.
כמו חבורה של "עילויים" שמובילים את בית המדרש – רק שבמקום גמרא, הם מובילים כוח צבאי.

פלוגה שתפקידה לפתוח צירים, לנטרל מטענים ולבנות מעברים.
אם בישיבה היית מתדיין על סוגיות מורכבות במסכת בבא בתרא, כאן אתה פותר מבוכות בשטח פתוח עם ציוד כבד וקסדה.

שם כולל לפעולות טרור נגד חיילים או אזרחים – פיגועים, ירי, מטענים, חדירות וכו'.
אם תשמע דיווח ש"יש זיהוי פח"ע", זה אומר שיש סכנה ממשית באיזור.

הוראה לגיוס חירום מיידי למילואים (ע"ע) – מגיעה לרוב בזמן מלחמה או מצב ביטחוני חריג.
החייל נדרש להתייצב תוך זמן קצר בבסיס שקבעו לו.
תחשוב על זה כמו קריאת השכמה לוותיקין, רק שהיא מגיעה ב־3 בלילה, בבהילות, ובלי זמן לשטוף פנים. ושלא כמו בישיבה – מי שלא מתייצב, מקבל ביקור מהמפקד, לא מהשמש.

כל מה שחייל נושא איתו לצורך ביצוע משימות – נשק, קסדה, אפוד, תחבושת אישית, פנס, בקבוק מים ועוד.
אם בישיבה אתה מסתובב עם שולחן ערוך כריכה רכה, סידור, עט ודף ״מראי מקומות״ – בצבא זה הציוד שמאפשר לך לתפקד ולשמור על עצמך.

שם כולל לקו גבול או אזור ביטחוני שבו חיילים מבצעים פעילות שוטפת (בט"ש). לדוגמה: "שיבוץ בקו עזה", או "יצא לקו צפוני".
אם בישיבה אומרים "הוא בירושלים עכשיו", בצבא אומרים "הוא בקו" – רק שבמקום עם חברותא, הוא עם אפוד ונשק.

קורס אזרחי שמתקיים לפני הגיוס הרשמי, ולעיתים נמשך מספר שבועות או חודשים. מכין את המלש"בים לקראת שירות בתחומים מסוימים – טכנולוגיה, מנהיגות, חינוך ועוד.

איש מקצוע (בד"כ עובד סוציאלי, פסיכולוג או פסיכיאטר) בצבא, שתפקידו להעריך ולטפל במצבים רגשיים, חרדות, משברים נפשיים ועוד. דמות מקצועית שחשוב מאוד להכיר. קראו עוד כאן.
אם בעולם החרדי היית הולך לרב לדבר על קושי פנימי, בצבא יש לכך כתובת מקצועית שמטפלת בנפש ברצינות ובחמלה.

ציון שנקבע לפי השכלה, מבחני צו ראשון וראיון אישי – ושימש בעבר לקביעת שיבוצים. שימו לב: משנת 2021 הקב״א כבר לא בשימוש, והוחלף במודל מיון חדש.
אבל עדיין נתקלים בו לעיתים בשיחות עם חיילים ותיקים, גם אם המדד כבר השתנה.

לעיתים אנשים מבלבלים בין קב״א לקב״ת, אבל מדובר בתפקיד רפואי/מנהלי שמטפל בנושאים של כושר שירות תעסוקתי.

האחראי על המשמעת והסדר בבסיס. דואג שכולם יקומו בזמן, יתלבשו נכון, ינקו כמו שצריך וידעו מי הבוס.
אם בישיבה היה "משגיח רוחני", כאן זה המשגיח הפיזי – רואה הכל, שומע הכל, ומחלק תורנויות ביד קשה.
אגב – רס"ר היא גם דרגה בצה"ל, אבל לא תמיד האדם בתפקיד הרס"ר יישא דרגה זו.

אחראי מקצועי בתחום מסוים בתוך יחידה – למשל, רמ"ד רפואה, רמ"ד תחזוקה, רמ"ד משאבי אנוש.

עונש שבו החייל לא רשאי לצאת הביתה, וצריך להישאר בבסיס לזמן מוגדר. לפעמים גם כולל תורנויות או עבודות רס"ר.

התחושה המוכרת של מורל נמוך, עייפות ו"נפילת מתח" שתוקפת חיילים רבים ביום ראשון בבוקר עם החזרה לבסיס אחרי סוף שבוע בבית.
המקבילה הצבאית לתחושה של מוצאי שבת, כשאתה מבין שנגמרו הפינוקים של אמא ועוד רגע חוזרים לישיבה. העייפות והידיעה ששבוע ארוך מתחיל עכשיו.

שבת שבה החייל לא נשאר בבסיס – ויוצא הביתה לנוח, להתקלח כמו בן אדם ולאכול אוכל אמיתי.
בדיוק כמו "שבת חופשה" בישיבה – כולם עושים רשימות מאיפה לקנות בגדים לפני והולכים לסבתא בערב שבת לקבל קצת אוכל של בית.

עונש הניתן על עבירות משמעת קלות, ומשמעותו עיכוב של מספר שעות ביציאה הביתה. כולם יעלו על האוטובוסים ואתה תספור את הדקות. מבאס אבל ממש לא נורא. "שכחת נשק? שעתיים ביציאה!"

החנות הקטנה בבסיס שמוכרת חטיפים, שתייה, סבונים, גרביים ועוד.
כמו הקיוסק של הישיבה, רק שבמקום קולה ב־5 שקלים, תמצא כאן חיילים שמוכנים לעשות הכל בשביל במבה.

האחראי על עמדת הכניסה לבסיס – בודק רכבים, מזהה אנשים ושומר על הביטחון.
כמו השומר בכניסה לסמינר, רק שהוא באמת בודק מי נכנס.

מי שמשרת בשירות חובה במשטרת ישראל (ולא בצה"ל). עדיין נחשב שירות ביטחון לכל דבר.
אם בצה"ל אתה לובש מדים עם דרגות, בשח״מ אתה לובש מדים של שוטר – אבל עדיין מחויב כמו כל חייל.

המערכת שבה מחליטים לאיזה תפקיד קרבי תשובץ – לפי פרופיל, נתונים אישיים והבחירות שלך.
תהליך השידוך של עולם הלוחמים – אתה אומר מה אתה רוצה, הצבא אומר מה נראה לו ובסוף אתה מוצא את עצמך בשטח.

השעה (או קצת יותר) של זמן חופשי שניתנת לחיילים בערב, בדרך כלל אחרי סיום המשימות ולפני כיבוי אורות. זהו הזמן להתקלח, להתקשר הביתה, לנקות את הנשק בנחת ולצבור כוח ליום המחרת. 

זה ה"בין הסדרים" של הצבא. הזמן הקדוש הזה שאחרי סדר ערב ולפני שהולכים לישון, שבו אתה יכול סוף סוף לנשום, לשתות קפה, ולדבר עם חברותא על דברים שלא קשורים לדף הגמרא.

ציוד חובה לחיילים בשטח. לפעמים הוא עבה, לפעמים קרוע, תמיד מגרד.
אם חשבת ששנת צהריים על הסטנדר בישיבה זה לא נוח – חכה שתישן בתוך שק״ש על סלע בגליל.

משמרת עבודה במטבח הבסיס – יכולה לכלול חיתוך ירקות, שטיפת כלים, סידור מגשים או הגשה לחיילים.
כמו להיות בתורנות שבת בישיבה, רק בלי אוכל ביתי ועם הרבה יותר סירים לשפשף.

מפה שמבוססת על צילומי לוויין או רחפן, ומשמשת לתכנון משימות בשטח.
אם בעולם הישיבה אתה עובד עם דף מקורות, בצבא עובדים עם תצ"א – כדי לדעת מאיפה נכנסים, מאיפה יוצאים ואיפה הקוצים הכי חדים.

מדד שמתאר את המצב האישי של החייל – כמה אחים יש לו בצבא, מצב כלכלי, מקום מגורים, ועוד. משפיע על שיבוצים, הקלות, וסיוע. באופן כללי, משמש לתיאור כל נושא הטיפול בחייו האישיים של החייל – סיוע כלכלי, קשר עם המשפחה וכיו"ב.
כמו "רקע אישי" בישיבה – האם יש לו בית מסודר, אחים נשואים, או אם הוא צריך עזרה בשכר לימוד – רק שכאן זה ממוחשב, ומאוד משפיע על מה שתקבל.