כך תשלימו 12 שנות לימוד

השלמת 12 שנות לימוד היא הרבה מעבר להגדרה פורמלית – היא תהליך המיועד לנשים וגברים שלא סיימו את לימודיהם במסגרת המקובלת. עבורנו, יוצאות ויוצאי החברה החרדית, היא מהווה גשר חיוני להשתלבות חברתית ותעסוקתית. 

בדרך החדשה שאנו סוללים, השכלה היא כלי מרכזי שמעניק לנו את הביטחון והיכולת להתקדם. המאמר שלפניכם נועד להסביר את האפשרויות /עומדות בפניכם, לצמצם את סימני השאלה ולהראות שניתן לגשר על כל פער בעזרת הכלים הנכונים.

ובכל מקרה, אם תצטרכו סיוע נוסף או ייעוץ בנושא צרו איתנו קשר כאן, ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם (:

מה יעשו בוגרי הישיבה?

הישיבות החרדיות לבנים אינן כוללות מקצועות ליבה ומעניקות השכלה תורנית בלבד, מה שיוצר פערים אל מול המערכת הכללית. למרות זאת, חשוב לדעת כי הצגת תעודות על שנות לימוד ב"חיידר", ב"ישיבה קטנה" ובשנה אחת נוספת של ישיבה "נתמכת" עשויות להיחשב כ-12 שנות לימוד על פי הקריטריונים הרשמיים.

בנוסף, עבור כל אלו שנשלחו "להתחזק" בחו"ל באמצע שנת הלימודים, ניתן לקבל הכרה בהשכלה על-יסודית מחוץ לישראל בהצגת תעודה מאשרת, ואף ניתן לבחון את הפיכתה ל'בגרות' בהתאם לקריטריונים מקומיים ובינלאומיים. זכרו: אין ייאוש בעולם כלל. התהליך הזה הוא הפתרון המדויק לצמצום הפערים שלכם.

מסלולי השלמה קיימים

קיימים שני מסלולים עיקריים להשלמת 12 שנות לימוד:

1. השלמה במוסדות ייעודיים

ניתן להשלים השכלה תיכונית במוסדות שמיועדים לכך. שמות מוכרים בשוק הם "High-Q" ו"קידום", אך קיימים גם אחרים. הקבלה מותנית בדרך כלל בהצגת אישור על עשר שנות לימוד (ובמקרים מסוימים מעל גיל 18). לרשימת המוסדות ולפרטים נוספים: לימודים בישראל, וגם אתר משרד החינוך.

2. צבירת שעות לימוד

אפשרות נוספת היא צבירת שעות לימוד מחוץ לבית הספר. משך הזמן הכולל של קורסים שונים מתורגם לשנות לימוד, כאשר 600 שעות נחשבות לשנת לימודים אחת. לפחות 300 מתוך השעות הללו צריכות להיות בתחומים עיוניים, והשאר לבחירתכם, בכפוף לעמידה בבחינות.

האפשרויות לצבירת שעות:

• תג"ת (תעודת גמר תיכונית): השלמת 700 שעות לימוד בחמישה מקצועות לפחות (כולל מתמטיקה, אזרחות, חיבור והבנת הנקרא) ועמידה בבחינות גמר. לפרטים ומידע בקרו באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך.
• בגרויות: ניתן לדלג ישר לבגרויות! כל יחידת בגרות נחשבת כ-90 שעות (7 יחידות שוות שנת לימודים אחת).
• קורסי שפות: לימוד בבית ספר מוכר לשפות יכול להעניק בין 40 ל-100 שעות. זהו כלי חשוב להשתלבות בסביבה גלובלית.
• קורסי משרד העבודה (התמ"ת): קורסים מקצועיים בחינם המקנים שעות לצבירה.
• האוניברסיטה הפתוחה: צבירת 30 נקודות זכות (חמישה קורסים) מוכרת כהשלמת 12 שנות לימוד (כל יחידה שווה 112 שעות).
• כוחות הביטחון: קורסים בצבא, במשטרה או בשב"ס מאפשרים גם הם צבירת שעות להשלמת השכלה.

מה מאתגר אותנו בדרך?

חיילות וחיילים או סטודנטיות וסטודנטים בראשית דרכם עלולים להיתקל באתגרים הבאים:

• פערי ידע: הצורך ללמוד חומרי ליבה חדשים מאפס, במיוחד עבור מי שלא נחשף אליהם בעבר.
• חסמים כלכליים: עלות הלימודים לצד הוצאות המחיה כעצמאיים (לרוב ללא סיוע הורי) היא ברקס רציני, אך קיימות מלגות ייעודיות ליוצאות וליוצאים שיכולות לעזור.
• הסתגלות: קושי במעבר למסגרת לימודית שונה ובדרישות אקדמיות חדשות.
• פערים חברתיים: תחושת זרות בשיח היומיומי וחוסר במכנה משותף ראשוני עם בוגרי מערכת החינוך הכללית.

כמה מילים מחזקות מאת מאי (סיפור אישי)

למדתי במסגרות חרדיות בתחילת שנות התיכון שלי. בסמינר הראשון שלמדתי בו הייתה תוכנית לימודים הכוללת בגרויות חלקיות. עזבתי בתחילת כיתה י' עקב חוסר התאמה למסגרת תורנית ונוקשה – הייתי כבר די במצב זליגה החוצה מן הדת. ניסיתי בהמשך לעבור לסמינר אחר, קצת יותר "מודרני", אבל בקושי שרדתי שם חצי שנה ואז עברתי לתיכון לנערות בסיכון, עקב המצב המאתגר שבו הייתי באותה התקופה.

בתיכון החדש נעזרתי בצוות שהנחה אותי ל"פרויקט הילה" (מסגרת חינוכית לילדים ולנוער בסיכון המאושרת על ידי משרד החינוך). הפרויקט הציע לי מסלול של שנתיים כדי להגיע להשלמת 12 שנות לימוד ובגרות מלאה במסגרת נעימה שמותאמת למצבי ולהפרעת קשב וריכוז ממנה אני סובלת. התוכנית הייתה אוורירית, סיפקה מסגרת לימודית מתומצתת ומכוונת של שלוש פעם בשבוע וארבע שעות ביום, ואפשרה לי להחזיק עבודה במקביל. במהלך הלימודים קיבלתי צוות מדהים, מעטפת ותמיכה מלאה לכל צרכיי. עבדתי קשה מאוד, נלחמתי בשיניים, ולאחר שנתיים יצאתי עם בגרות מלאה והשכלת יסוד תיכונית.

אני יודעת שכל מקרה לגופו. אבל, אם נערה בסיכון בת 16, שנדחקה ממסגרת למסגרת, הצליחה לדחוף את עצמה להצליח – כנגד כל הברקסים הטבעיים, הפנימיים והחיצוניים – אז כל אחד, בכל מצב, בכל גיל ומכל מקום יכול להצליח! או לפחות לנסות. רק צריך רצון משומן מספיק.