אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך באתר שלנו. בשימוש באתר שלנו, אתה מסכים לשימוש בקובצי Cookie.
בפרק נצלול אל הילדות החרדית שהתחילה מבפנים וסיום ישיר אל מדינה במדים, אל התחושה להיות אאוטסיידר שמביא איתו שפה ותרבות שהחדר לא תמיד יודע להכיל. נדבר על רגעים של פערי תרבות וכמעט־התנגשות, ועל הרגעים ההפוכים – אלה שבהם הבין שאולי דווקא הוא האיש הנכון במקום הנכון.
מיכאל משתחרר מצה״ל, אבל לא מהמשימה – המיזם החדש שלו שמטרתו לשלב חרדים בצה״ל לא כסמל ולא כסטטיסטיקה, אלא מתוך הכרה, התאמה ושייכות אמיתית. על הדימוי של ״אברך המשי״, העדין והגלותי, ועל המתח התמידי בינו לבין דמות החייל הישראלי. האם אפשר להכיל את שניהם באותו גוף? באותו אדם?