איך להגיש בקשה ולקבל מעמד של חייל בודד?

מעמד של "חייל בודד" הוא תופעה מוכרת ומוערכת מאוד בצה"ל. אלפי חיילות וחיילים משרתים ללא גב משפחתי פעיל ותומך, בין אם משום שהוריהם מתגוררים בחו"ל ובין אם בשל נסיבות חיים מורכבות שלא מאפשרות קשר מיטיב עם הבית. עבורנו, יוצאות ויוצאי החברה החרדית, הכרה זו לא פעם רלוונטית במיוחד גם כאשר ההורים מתגוררים בארץ. צה"ל מכיר בכך שחוסר תמיכה יכול להתבטא גם בדרישה לעזוב את הבית, הצבת תנאים שמנוגדים לאורח חייכם או דרישה להסתרת סממנים צבאיים בעת ההגעה הביתה.

חשוב לנו לומר לכן ולכם: אין שום סיבה להתבייש במציאות הזו. להפך – צה"ל הקים מערך שלם של סיוע ותמיכה בדיוק עבורכן ועבורכם, כאות תודה על שירותכן ושירותכם. אם אתן ואתם נמצאים בסיטואציה הזו, מוטב שתנצלו את כל הכלים והזכויות שהצבא מעוניין להעניק לכן ולכם. זכרו שזוהי הדרך של המערכת להכיר בבחירה האמיצה שלכן ושלכם ולסייע לכם לצלוח את השירות בביטחון.

נקודות עיקריות

• אתם לא לבד: צה"ל מציע תמיכה כלכלית, תמיכה בדיור ותמיכה נפשית באמצעות טיפולים לחיילות וחיילים בודדים, או כאלה שמצבם בבית מורכב
• הכתובת לסיוע: מדור ת"ש (תנאי שירות) הוא האחראי על הטיפול בחיילות וחיילים בודדים, באמצעות מש"קיות ת"ש שמעניקות מענה אישי ומשפחתי.
• הגשת הבקשה: התהליך כולל הגשת בקשה מסודרת המלווה במסמכים תומכים, כגון מכתב אישי, תדפיסי בנק וחוות דעת מקצועיות.
• לוחות זמנים: רצוי להגיש את הבקשה מראש ולקבל תשובה כחודש לפני הגיוס, אך ניתן לקבל את המעמד גם תוך כדי השירות וליהנות מתגמול רטרואקטיבי.
• על זכויות חיילים בודדים בצה"ל תוכלו לקרוא במאמר שכתבנו כאן

למי פונים לעזרה?

האחריות על רווחתכן ורווחתכם נמצאת בידי מדור תנאי שירות (ת"ש), שקיים בכל לשכת גיוס ובכל יחידה צבאית. במחלקה זו משרתות חיילות בתפקיד מש"קיות (מפקדות שאינן קצינות) ת"ש, שתפקידן לדאוג לרווחת החיילים ולסייע בפתרון בעיות אישיות במהלך השירות. הן גם אלו שתקבלנה את הבקשות שלכם למעמד 'חייל בודד' ותדאגנה לטפל בהן. מעליהן נמצאות קצינות הת"ש, שמרכזות את התחום ביחידה. את המש"קיות והקצינות ניתן לזהות לפי השרוך הסגול שהן עונדות על הכתף.

מלבדן, חשוב מאוד לשתף גם את המפקדת או המפקד הישירים שלכם בתהליך! מעבר לכך שזהו הנוהל, המפקדים יכולים לסייע מול סגל הת"ש ולהיות מודעים לאתגרים שאתן ואתם חווים. זכרו שמפקדים רבים רגילים לחשוב על חיילים בודדים ככאלו שהוריהם גרים בחו"ל. לכן, חשוב להסביר למפקד בצורה ברורה את המורכבות של חייל בודד שהמשפחה שלו בארץ אך אינה מהווה עורף תומך, כדי שיוכל לסייע לכן ולכם למצות את זכויותיכם.

חשוב להכיר: מלבד הסיוע שמציע צה"ל, ישנן אפשרויות נוספות של עזרה לבוגרי החינוך החרדי שנחשבים לחיילים בודדים אך עדיין שומרים על אורח חיים חרדי או דתי – כמו למשל בתי החייל הבודד של עמותת נצח. עמותות נוספות שמציעות סיוע ליוצאי החברה החרדית הן "מתייצבים אל הדגל", הלל ותוכנית "יוצאים לצבא" של יוצאים לשינוי.

איך לקבל את העזרה?

אם אתן ואתם יודעים שהבקשה רלוונטית עבורכם עוד לפני מועד הגיוס, עדיף להגיש אותה מראש, אך ניתן גם להגיש אותה במהלך השירות, בהתאם לשינויים בנסיבות חייכן וחייכם.

לפני הגיוס:

1. מילוי שאלון ת"ש: השאלון נפתח באזור האישי באתר "מיט"ב" כשמונה חודשים לפני הגיוס, וניתן לענות עליו עד חודש לפניו. קחו את הזמן וענו עליו ביסודיות: הוא נועד למפות את הצרכים הכלכליים והמשפחתיים שלכן ושלכם.
2. פנייה ללשכת הגיוס: ניתן לפנות דרך אתר "מתגייסים" או בדרכים שמפורטות כאן. ניתן גם לחייג למוקד של מיט"ב בטלפון 1111 לתיאום פגישה עם מש"קית ת"ש.
3. מענה דחוף: אם יש צורך ביציאה מיידית מהבית או בסיוע כלכלי דחוף לקראת הגיוס, ניתן לפנות למדור ת"ש במיט"ב לקבלת מענה עוד לפני יום הגיוס (למשל, ניתן לקבל מענה לפתרונות מגורים שלושה חודשים לפני הגיוס). 

במהלך השירות:

• פנו ישירות למש"קית ת"ש ביחידה שלכן ושלכם, או בקשו מהמפקד הישיר לתאם עבורכם פגישה.
• לאחר פתיחת הבקשה, תונחו אילו מסמכים עליכן ועליכם לצרף. לרוב, תתבקשו להעביר מכתב אישי שמפרט את המצב והסיבות לבקשה (לעיתים, ריאיון אישי עם מש"קית ת"ש או שאלון ת"ש באתר מתגייסים יוכל לבוא במקומו). 

• ייתכן שתתבקשו להציג מסמכים נוספים בהתאם לנסיבות האישיות, כמו למשל פסק דין למזונות ילדים; תדפיסי עובר ושב שיוכיחו התנהלות כלכלית עצמאית ללא תמיכה מההורים; או מסמך מאת מלווה כמו עובדת סוציאלית או פסיכולוגית, שיוכלו לספק חוות מקצועית שתסביר את הבקשה שלכן ושלכם. צה"ל מייחס חשיבות רבה לחוות דעת אלו, וככל שישנן – עדיף להעבירן. ארגונים כמו יוצאים לשינוי, הלל או ניצו"ץ וית"ד יכולים לסייע בעניין. 
• תתבקשו לספק עד חמישה מספרי טלפון של אנשים המכירים את המצב (הורים, אחים, אנשי חינוך). במקרה של נתק מההורים, סגל הת"ש ינסה לאמת זאת מולם. 
• חשוב לדעת: לעיתים הורים מתנגדים לגיוס ועלולים למסור מידע לא מדויק למש"קית הת"ש (כמו טענה שהם מקבלים אתכם ללא תנאים) כדי לנסות למנוע את הגיוס. אם אתם חוששים שזה המצב, אל תירתעו ועדכנו את מש"קית הת"ש מראש. הסבירו לה את המורכבות של היציאה מהעולם החרדי והתגובות שהיא מעוררת. היא תבין. תוכלו גם לבקש מאיש המקצוע שמלווה אתכם להסביר את המורכבות הזו בחוות הדעת שלו. 

איך אדע אם אני זכאי לעזרה?

קיימות כמה הגדרות לסיוע:

• חייל בודד מובהק: מי שהוריו בחו"ל. 
• חייל חסר עורף משפחתי (חע"מ): מי שאין לו קשר עם הוריו או שביתו אינו מהווה מסגרת תומכת (קטגוריה הנפוצה בקרב יוצאות ויוצאי החברה החרדית). 
• חייל בודד יתום: מי שהתייתם חלילה משני הוריו.
• זכאי סיוע: חיילות וחיילים שיש להם קשר מורכב עם ההורים זכאים לחלק מהזכויות שמגיעות לחיילים בודדים, כמו למשל תמיכה כלכלית או מגורים – על אף שאינם מוגדרים כך על פי החוק היבש. 

יוצאות ויוצאי החברה החרדית יכולים לקבל מעמד של זכאי סיוע או חיילים חסרי עורף משפחתי, ולקבל מהצבא תמיכה כלכלית, תמיכה בדיור או תמיכה נפשית באמצעות טיפולים. תוכלו לקרוא עוד על כך כאן. לרוב, צה"ל ישיב לבקשה שלכם עד כחודש מהמועד שבו הגשתם אותה, אך קחו בחשבון שייתכנו עיכובים. אם חלף זמן רב ולא התקבלה תשובה, ומועד הגיוס מתקרב, כדאי להיעזר במלווים מקצועיים כמו עובדת סוציאלית או בעמותות כמו "מתייצבים אל הדגל", "מייקל לוין" כדי לזרז את התהליך. 

חשוב לדעת: אם הבקשה תאושר, האישור יהיה תקף בכל מקרה מיום הגשתה. המשמעות היא שתקבלו תשלום רטרואקטיבי על כל התקופה שחלפה מאז שהגשתם את הבקשה ועד לאישורה.